לכל סוגייה משפטית יש את הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בה. פרט לדיני המשפחה להם קיימות בישראל שתי ערכאות שיפוטיות, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
מצב זה יצר את תופעת מרוץ הסמכויות.
האם ישנה ערכאה מועדפת מבין השתיים? בציבור רווחת הדעה כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ולאישה עדיף להתדיין בבית המשפט. כאשר למעשה, אין באמת עדיפות הקשורה למגדר. נסיבות המקרה הספציפי הן שיכריעו היכן כדאי להתדיין.
בכל הנוגע לענייני הנישואין וגירושין (מתן גט) לבית הדין סמכות בלעדית. ביתר העניינים ישנה סמכות מקבילה. אולם, סמכותו של בית הדין הרבני אינה אוטומטית בנושאים רבים, ביניהם מזונות הילדים, וסמכותו תלויה בתנאים מסויימים, בהתקיימם בית הדין קונה סמכות ובהעדרם לא תהיה לו סמכות לדון.
לעיתים מוגשות תביעות רק בשאלת הסמכות של הערכה השיפוטית.
במצב בו לשתי הערכאות נתונה הסמכות, מרוץ הזמן הוא שיכריע בקניית הסמכות. קרי, הערכאה שתדון בתביעה, היא זו אשר אליה הוגשה התביעה קודם. כלומר, אין כאן דיון מהותי איזה טריבונל הוא המתאים ביותר להכריע בסוגיה המשפטית, אלא מדובר בעניין טכני לחלוטין, מי מבני הזוג הקדים את האחר ופנה לאחת מן הערכאות ראשון.
כניסתו של חוק להסדר התדיינות במשפחה (יישוב סכסוך) שינתה את פני המרוץ והפכה אותו באופן כזה : מי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך ראשון ניתנת לו קדימות לבחור לאיזו ערכאה להגיש את תביעותיו בתום תקופת עיכוב ההליכים. ועל כן ערכאה זו תקנה סמכות.
בית המשפט פוסק על פי הדין האזרחי ובית הדין פוסק במקרים מסויימים על פי הדין הדתי, אך לא רק! על כן, ייתכנו תוצאות שונות לעובדות מקרה דומות. ועל כן, לאיזו ערכאה תוגש התביעה יש לעיתים משמעות מהותית.
עו"ד מנוסה ייתן לך ייעוץ מקצועי ויכווין אותך על פי נסיבות המקרה איזו ערכאה עדיפה.
