סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. בהמשך, סעיף 15 לחוק מבהיר כי אפוטרופסות זו הינה הזכות והחובה לדאוג לכלל צורכי הקטין, לרבות קביעת מקום מגוריו.
סעיפים 24 ו-25 לחוק מדברים על מצב בו הורי הקטינים חיים בנפרד, בין אם התגרשו ובין אם טרם התגרשו, הם רשאים להסכים ביניהם מי מהם יחזיק בקטין ולהגדיר זכויותיו של משנהו, אשר אינו מחזיק בו, כאשר ברירת המחדל, אם הצדדים לא הגיעו להסכמה אזי בית המשפט יכריע.
טעות רווחת בקרב הציבור כי בחוק קבוע יש הגבלה על מס' הקילומטרים המותר להתגורר במרחק אחד מהשנייה. ואם המעבר הוא בטווח הקילומטרים הללו אזי לא נדרש אישור בית המשפט להעתקת מקום המגורים. אולם אין כך הם פני הדברים, בחוק או בפסיקה אין הגבלה למס' הקילומטרים אשר כל חריגה ממנו תתבקש פנייה לבית המשפט.
על כן, במקרה בו הורה מבקש להעתיק את מקום מגוריו ומגורי הילדים ובכך משנה את אורחות חייהם של הילדים באופן מהותי, כגון: מסגרות חינוכיות או זמני נסיעות ממושכים על הכבישים, או עולה חשש כי בשל המעבר ייפגם הקשר עם הילדים של ההורה המתנגד למעבר, אזי יש לבקש את אישור בית המשפט.
בית המשפט ייבחן את טובת הילדים ויעריך כיצד המעבר ישפיע עליהם. את ההערכה הזאת בית המשפט יבצע באמצעות מינוי מומחה ו/או עו"ס לסדרי דין / אפוטרופוס לדין, אשר ייתנו את חוות הדעת והמלצותיהם בפני בית המשפט וברובם המכריע של התיקים המלצות המומחים מתקבלות.
בנוסף, בית המשפט בבואו להכריע בשאלת העתקת מקום המגורים ייבחן וישקול את הגורמים הבאים:
- טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטינים בטרם המעבר.
- האם המעבר יאפשר להורה שאינו עובר למלא את תפקידו ונוכחותו המשמעותיים בעולמם של הילדים, לגדלם ולממש את האחריות ההורית.
- אופי הקשר שייוצר עם ההורה האחר עקב המעבר
- הנטל שיוטל על ההורים או מי מהם, קשרי החברה ומשפחה במקום הישן והחדש.
- בית המשפט יתחשב בשאיפת ההורה העובר להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית.
כמו כן, בית המשפט בוחן את עיתוי הגשת התביעה. כך שהורה המעוניין למנוע את העתקת מקום מגורי הילדים עליו להגיש בדחיפות צו מניעה. אם ההורה המתנגד למעבר ישתהה והילדים כבר יעברו יהיה לכך משקל בהכרעה שכן לעקור פעם שנייה קטינים אשר כבר עברו שינוי של פרידה וגירושין ומעבר מקום מגורים בית המשפט לא ימהר לטלטלם שוב. אם ההורה המבקש את המעבר עשה צעד חד צדדי ועבר עם הילדים ללא הסכמת ההורה השני אזי על ההורה המתנגד להגיש צו עשה להחזרת הקטינים למקום מגוריהם המקורי.
