איזון משאבים

חוק יחסי ממון התשל"ג-1973, מסדיר את יחסי הממון של בני זוג נשואים שנישאו אחרי ה 01.01.1974, בין בנישואין כדת וכדין ובין אם בנישואים אזרחיים. על זוגות שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור חלה חזקת השיתוף (ראה הסבר בהמשך).

מה קובע החוק?

חוק יחסי ממון, קובע חלוקה שווה של הרכוש המשותף שנצבר בין בני הזוג במהלך הנישואים והפרדה רכושית מלאה בגין רכוש שנצבר טרם הנישואין או שנתקבל בירושה ו/או במתנה במהלכם.

החוק קובע בסעיף 5 כי: עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן ביניהם.

חלוקת הרכוש תתבצע מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין בני הזוג. אם ישנה מחלוקת מהו מועד הקרע אזי בית המשפט יכריע בסוגייה.

כך בית המשפט ימנה מומחים שונים להערכת שווי הנכסים והזכויות. שמאי ימונה לצורך הערכת נכסי המקרקעין, אקטואר ימונה לצורך מתן חוות דעת לחלוקת הזכויות הפנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות, רו"ח ימונה לצורך הערכת פערי ההשתכרות, מוניטין ונכסי קריירה, שווי חברות וכד' וכדו' (ראה פרק נפרד).

ס' 8(2) לחוק מאפשר לבית המשפט להפעיל שיקול דעת לחלוקה לא שוויונית של הרכוש בהתקיים תנאים מסויימים (ראה בפרק חלוקה לא שיוונית).

יוצא אפוא כי חוק יחסי ממון חל כיום על מרביתם של הזוגות הנשואים. זוג המעוניין כי החוק לא יחול עליו או לפחות חלקים ממנו לא יחולו עליו ומעוניין לקבוע כללים אחרים ביניהם על הזוג לערוך הסכם ממון שייפרט את המשטר הרכושי החל ביניהם. לכל העניינים הנוגעים להסכם ממון ראה בפרק על הסכם ממון.

מהו איזון המשאבים?

לצורך ביצוע איזון המשאבים בין בני הזוג, בית המשפט ימנה אקטואר / רו"ח / רו"ח שהוא גם אקטואר, במטרה להעריך את כלל הזכויות שנצברו לבני הזוג מיום נישואיהם ועד למועד הקרע ולערוך איזון ביניהם.

רו"ח ייתן את חוות דעתו ויעריך את שוויים של חברות/עסקים של בני הזוג. והאקטואר יעריך את הזכויות הסוציאליות כגון: פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחים למיניהם.

במסגרת איזון המשאבים יש לברר מהו שוויים של כלל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים של כל אחד מבני הזוג ולאזן ביניהם כך שכל אחד יקבל את חלקו על פי הדין והפסיקה.

כל אחד מבני הזוג זכאי למה שנצבר אצל הצד השני החל מיום הנישואין ועד למועד הקרע בין בני הזוג.כאשר הפער בהשתכרות בין בני הזוג קיצוני, אזי במסגרת הערכת הנכסים הבלתי מוחשיים בית המשפט יורה למומחה ליתן חוות דעתו אודות כושר ההשתכרות של כל אחד מבן הזוג. חוות הדעת תכלול התייחסות לסוגיית הפערים בכושר ההשתכרות/המוניטין האישי של הצד השני ותכלול המלצה על  גובה הפיצוי שיסייע לבן הזוג החלש כלכלית וייאזן את מצבו לעומת בן הזוג החזק כלכלית.

כאמור, הערכת נכסי הקריירה מתייחסת למצב כאשר הפער בין בני הזוג חורג מהנורמה ואפילו קיצוני.חשוב להבחין בין הערכת המוניטין האישי לבין שווי חברה המוחזקת על ידי אחד מבני הזוג. רווחת בציבור טעות נפוצה כי המוניטין של האדם נגזר משווי החברה שלו ואין כך הם פני הדברים. אין לבלבל ולכלול מוניטין אישי בתוך שווי החברה.

כלומר אם אחד מבני הזוג הינו בעלים של חברה ובעל השתכרות גבוהה באופן מהותי מבן/בת זוגו, לדוגמא: האם יש בן זוג שהקדיש עצמו לפיתוח הקריירה ומנגד בן /ת זוג שפיתח קריירה בייתית וויתר בכך על קריירה משלו. (אין זה הכרח כי בין הזוג החלש יהיה ביתי אלא יכול שישתכר בפער מאד משמעותי מול בן הזוג החזק). במקרים אלו הערכת שווי החברה תעשה לשם האיזון בין הצדדים, ויהיה צורך לקבוע כי כושר ההשתכרות והמוניטין שצבר בן הזוג הינם נכסים בני איזון. לא ניתן לקבוע מראש כי שני הנושאים אחד הם. בתביעה מכח סעיף 8(2) לחוק לביצוע חלוקה לא שוויונית בין בני הזוג, בית המשפט בוחן כמה נותר בפועל בידי כל אחד מבני הזוג לאחר האיזון ביניהם, כאשר הפער קיצוני יש לבית המשפט שיקול הדעת לערוך חלוקה שאינה מחצה על מחצה.

על אף שבתי המשפט אינם ממהרים לפסוק חלוקה שאינה שוויונית ברכוש ובזכויות, החוק מעמיד בפני בית המשפט את האפשרות לפסוק מתוך שיקולי צדק והוגנות. בית המשפט שוקל את מכלול הנסיבות ודואג שיתקיים בטחון כלכלי לשני בני הזוג במיוחד כאשר מדובר בנישואין ארוכי טווח. כמובן שבית המשפט מוגבל בחלוקה הלא שוויונית אך ורק לנכסים וזכויות שנצברו במהלך הנישואין.

חזקת השיתוף / הלכת השיתוף

חזקת/ הלכת השיתוף הינה פרי יצירה של הפסיקה ולא נקבעה בחיקוק. אין הבדל בין שני המונחים חזקת השיתוף והלכת השיתוף.

על מי חלה חזקת השיתוף? על זוגות שנישאו לפני 01.01.1974 ועל זוגות שהחליטו מסיבות אלו ואחרות ש להינשא והינם ידועים בציבור. לא כל זוג יוכר כידוע בציבור. בית המשפט פיתח לאורך השנים את הפסיקה בעניינים של ידועים בציבור וקבע מבחנים שונים להכרה בבני זוג כידועים בציבור או לא. כלל ההלכות לעניין ידועים בציבור נוגעות גם לזוגות חד מיניים.

כמו כן, בחלוף הזמן, זכויותיהם של הידועים בציבור התפתחו מפסיקה לפסיקה כאשר כיום אנו מדברים על חזקת השיתוף כעל רציונל נורמטיבי של צדק ושוויון במשפחה ועל ראיית נכסי המשפחה כתוצר של מאמציהם המשותפים של בני הזוג. כמו כן, עם התפתחות הפסיקה נטייתם של  בתי המשפט להחיל את חזקת השיתוף גם על נכסים חיצוניים שלא הושגו במאמץ משותף של הצדדים, קרי גם על נכסים שנרכשו טרום לקשר הזוגי או התקבלו במהלכו ממקורות חיצוניים (ירושה / מתנה) וזאת באותם מקרים ספציפיים בהם משתלב מודל שיתוף שכזה עם אורחות חייהם של הצדדים.

כאשר זוג הוכר כידועים בציבור, מתחילים לבדוק האם חלה עליהם חזקת השיתוף. רשימת הנסיבות שעשויות להחיל את חזקת השיתוף היא ארוכה ומגוונת ותיבדק ספציפית בהתאם לכלל הנסיבות של הזוג הספציפי. כך שלעיתים אף כאשר התקיימה על הנייר הפרדה רכושית בין בני הזוג, ניתן ללמוד משאר נסיבות חייהם האחרות הקיימות בפועל, כי בני הזוג נהגו בשיתוף ויחילו עליהם את החזקה.

למעשה הנושא של שיתוף הינו נושא מרכזי בסכסוכים בין בני זוג, הנושא מורכב, אחד הנושאים שלגביו יש אינספור פסיקות ועל כן בכל תביעה שכזו נדרשת מיומנות גבוהה של עוה"ד ושליטה בפסיקות העדכניות.

הבהרה: כל האמור לעיל מהווה סקירה כללית של הדין בלבד, נכון למועד כתיבת השורות לעיל, אינו מתיימר ואינו יכול לספק סקירה מקיפה ומלאה ומכל מקום אינו מהווה ייעוץ משפטי כהגדרתו בחוק ואינו מתיימר לעשות כן.