המונח ניכור הורי בהגדרתו הקלאסית, מתבטא בסרבנות קשר בין הילד לבין ההורה המנוכר. זאת כאשר הניכור אינו תוצאה של מערכת יחסים עכורה בין ההורה המנוכר לילד אלא כתוצאה של הסתה של ההורה האחר. לניכור פנים רבות כאשר הקיצונית שבהן הינה נתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר. כיום תופעת הניכור מכונה ממש "תסמונת".
להורה המנכר סיבות ומניעים מגוונים להתנהלותו – מניע נקמני, כלכלי, לעיתים אמונה שגויה כי ההורה המנוכר פוגעני כלפי הילד והוא זה שיעמוד על המשמר להצילו. חלק מהמניעים מבוססים על מאפייני אישיות נרקיסיסטית.
ההורה המנכר כורת בתהליך אינטנסיבי ועקבי, מכוון וזדוני מערכת יחסים עם ילדו המבוססת על התנגדות של הילד כלפי ההורה המנוכר. התנגדותו של הילד וסירובו לכל קשר אינם מושתתים על סיבה הגיונית, ממשית ומוצדקת אלא על בסיס תהליכי ההסתה האינטנסיביים שכל מטרתם הינה להפריד בין הילד לבין ההורה האחר.
הבעיה המרכזית בתהליכי ניכור היא שככל והליך הניכור נמשך זמן רב יותר כך קשה יותר לתקנו. לעיתים המצב הינו בלתי הפיך – מוחו של הילד כל כך שטוף שאינו מסוגל לחשוב שום מחשבה חיובית על ההורה המנוכר ועל כן הילד יסרב לכל קשר מכל סוג. לכן, לזמן חשיבות מכרעת בזיהוי תהליך ניכור ובטיפול בו.
לתהליך הניכור פנים רבות ומשך זמן שונה מילד לילד. ועל כן חשוב לזהות סימנים בדרך. לדוגמא: כאשר הילד מדבר באופן שלילי על ההורה האחר ובקיא בפרטי ההליך המשפטי בין ההורים וברקע לסכסוך ביניהם.
או כאשר ההורה המנכר מנסה לחבל בזמני השהות הקיימים או מנסה למנוע קשר עם ההורה האחר, מונע קשר טלפוני לחלופין מתעקש להיות נוכח כאשר הילד מדבר עם ההורה האחר, משבש מפגשים, לא מעדכן מה קורה במסגרות החינוכיות או עדכונים רפואיים.
לעיתים ההורה משכנע את הילד כי ההורה האחר התעלל בו או פגע בו או עשה בו מעשים שלא ייעשו והילד משתכנע שההורה האחר מסוכן לו.
דוגמא נוספת הינה כאשר צד אחד בנה זוגיות והביא ילדים נוספים לעולם וההורה האחר מסית ואומר לילד כי ההורה האחר אוהב את הילדים האלו יותר ממנו. ההורה המנכר מתמסכן על מר גורלו שהוא לא המשיך בחיים והוא הקריב את חייו למען הילד.
חשוב להבין שלא כל הסימנים מופיעים במקרה אחד ואין מקרה אחד דומה למשנהו. לניכור סממנים רבים וקצרה היריעה מלפרוש את כולם.
חשוב לאבחן את הסימנים לניכור הורי ולטפל בהם ללא דיחוי, לפעמים הורה מנכר אינו מודע לכך שהוא מוביל את עצמו להתמודד עם השלכות הקשות של תסמונת הניכור ההורי. לא פעם, ההורה המנכר מאמין לסיפורים שהוא מספר לעצמו, לילד המנוכר ולסביבה. אבחון של המצב בשלבים המוקדמים יגדיל את הסיכוי לטיפול בניכור בצורה טובה יותר.
נוהל הנשיאה
בשנים האחרונות נעשים מאמצים מערכתיים על מנת לטפל בניכור ההורי. נוהל הנשיאה מיום 25.5.2020, עוסק בסוגיית הניכור ההורי ומטרתו מתן עזרה ראשונה וטיפול מיידי במצב של ניכור הורי ויצירת חידוש הקשר באופן מהיר ומיידי. באופן של הליך מזורז במטרה למנוע פגיעה בנפשם של הילדים והבטחת הקשר בין הורים.
כיום בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ישנו שופט מוקד –ומי שמגיע לפתחו של כב' השופט ארז שני, זוכה באוזן קשבת ובפתרונות מעשיים המיועדים למיגור התופעה. בית המשפט אינו מהסס להטיל הוצאות קנסות וסנקציות גבוהות כנגד הורה מנכר. הפתרונות הם פרקטיים והם כוללים בדרך כלל הפניה למומחה, וסנקציות בגין אי שיתוף פעולה. כמו כן, לעיתים ימנה בית המשפט אפוטרופוס לדין לקטין. האפוט' לדין מייצג את הקטין בלבד ואינו תלוי בצד זה או אחר, לנגד עיניו עומדת טובת הילד בלבד והוא ייתן את עמדתו לבית המשפט בסוגיית הניכור. כאמור, ההורה המשמורן אמור לעשות מאמצים כדי לטפל בניכור ולא לשבת בצורה פאסיבית.
בנוסף, בית המשפט לעיתים ממנה מומחה על מנת לערוך אבחון לצדדים בין אם אבחון מסוגלות הורית ובין אם אבחונים פסיכולוגיים ופסיכיאטרים אחרים. המומחה ייתן עמדתו והמלצותיו בסוגיית הניכור, וימליץ על דרכי חידוש הקשר.
בית המשפט יפעיל סנקציות שונות, כשהחמורה שבהן היא הוצאת הילד המנוכר ממשמורת ההורה המנכר והעברתו להורה המנוכר. יחד עם זאת לא בכל מקרה ינקוט בית המשפט בהליך זה ולעיתים יבין שאין מוצא אלא להרים ידיים ואין כל דרך לכפות על הילדים לפגוש בהורה המנוכר. חשוב להבין כי בית המשפט יכול להתערב בתופעת הניכור כאשר מדובר בקטינים, קרי עד גיל 18 בלבד.
הורה מנוכר צריך להביא בחשבון כי יזדקק להרבה מאד סבלנות בטיפול בתיק ניכור וכי עליו ליצור קשר עם עו"ד בקיא בתחום שיכוון אותו צעד צעד כיצד לפעול, עו"ד אכפתי, רגיש ואנושי שנותן מענה לכל התופעות הקשות שצצות בתיק שכזה, גם במועדים ובשעות לא שגרתיות, ושיוביל אותו בבטחה לחידוש הקשר.
