אימתי נדרשת התרת נישואין?
בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים ולפחות אחד מהם אינו יהודי או הינו "ספק יהודי", ומעוניינים להתגרש במדינת ישראל. מהטעם כי בית הדין הרבני אינו קונה סמכות שיפוטית על מי שאינו יהודי, על בני הזוג להסדיר את פרידתם בהליך "התרת נישואין".
בעבר בקשות להתרת נישואין היו מוגשות לנשיא בית המשפט העליון. כיום חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) (תיקוני חקיקה),התשס"ה-2005, מקנה סמכות שיפוטית בעניינם של זוגות מעורבים לבית המשפט לענייני משפחה.
כאשר מדובר בהתרת נישואין של בני זוג, שלפחות אחד מהם הינו בן דת מוכרת, או התעורר ספק ביחס להשתייכותו של אחד מבני הזוג לעדה דתית כאמור, פונה סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לראש בית הדין הנוגע בדבר, כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, ולו מספק, כדי שבן הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש.
ראש בית הדין הדתי ימסור את קביעתו המנומקת לבית המשפט ולבני הזוג בתוך 3 חודשים מיום משלוח הפנייה אליו (סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה רשאי להאריך את המועד לתקופה של שלושה חודשים נוספים אם ראש בית הדין הודיע כי הדבר נחוץ לשם בירור העובדות).
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי, לא יוכלו בני הזוג להמשיך בהליך התרת נישואין בבית משפט לענייני משפחה, ותחת זאת ייאלצו להתחיל בהליך גירושין בערכאה הדתית הרלוונטית. במקרה שניתנה החלטה למתן גט והבעל מסרב לקיימה, אזי יהיו לבית הדין הדתי כל הסמכויות הנלוות המוענקות לו בחוק לצורך ביצוע הגירושין, בדיוק כמו במקרי סרבנות גט. סמכויות כגון: מתן עיכוב יציאה מהארץ, החרמת רישיון נהיגה, הסמכות למנוע מאדם לעסוק בעיסוק המחייב רישיון וסמכות לעצור אדם שהוזמן לדיון ולא התייצב. יחד עם זאת, לבית הדין הדתי לא תהיה סמכות לדון בעניינים הכרוכים לגירושין, כגון: חלוקת זמני שהות, (משמורת), ענייני רכוש ומזונות. הסמכות לדון בסוגיות אלה תהיה של בית המשפט לענייני משפחה.
אם ראש בית הדין הדתי קבע כי אין צורך בגירושין על-פי הדין הדתי – הליך התרת הנישואין יתנהל בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריהם של בני הזוג.
התרת נישואין אינה דומה להליך גירושין רגיל מהטעם שישנם מקרים בהם התרת הנישואין תערך על פי דיני החוק של מדינה זרה ("דין מקום עריכת הטקס") בהתאם לחוות דעת מקצועית שתוגש לבית המשפט אודות הדין הזר ולא על פי הדין הישראלי.
במידה והליך הפרידה מוסכם על שני הצדדים, מומלץ לנסח הסכם פרידה אשר יקבע את תנאי הפרידה. חלוקת הרכוש והזכויות, חלוקת זמני שהות, מזונות וכד'. במצב של הסכמה, בני הזוג יגישו בקשה מוסכמת להתרת הנישואין, ויצרפו לבקשה תצהירים הנוגעים לפרטיהם האישיים ולהגדרה של מעמדם והשתייכותם הדתית. מדובר על שלב שבו לעיתים יהיה צורך ברישומים שונים במשרד הפנים, תעודות נישואין ועוד.
במידה והעתירה להתרת הנישואין מתבקשת ללא הסכמת שני הצדדים, הדבר עלול לסבך את ההליך מהטעם שלעיתים ההליך מתבצע על פי דין זר ולא ע"פ חוקי מדינת ישראל.
