נבחין בין תביעת אפוטרופסות בלעדית לקטין לבין תביעת אפוטרופסות לבגיר.
תביעת אפוטרופסות בלעדית לקטין:
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו. עוד קובע החוק כי בהיותם אפוטרופוסים לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
על אף הקבוע בחוק, ישנם מקרים בהם נשללת אפוטרופסות מאחד ההורים ואז ההורה השני הופך לאפוטרופוס בלעדי.
בסכסוכי גירושים הכוללים מאבק סביב משמורת הילדים, לעיתים אחד ההורים מגיש תביעה לשלילת אפוטרופסות מההורה השני בשל מעשיו/מחדליו והתנהלותו לגבי הקטינים.
יוגש כי שלילת אפוטרופסות טבעית של ההורה תעשה במקרי קיצון בלבד. שכן גם אם הורה מקבל לידיו את המשמורת הבלעדית על הילדים, עובדה זו אינה מאיינת את אפוטרופסותו הטבעית של ההורה השני עליהם. עדיין שני ההורים יוכלו להחליט בעניינים רפואיים וחינוכיים, ההורה נשאר חייב למלא את חובותיו כהורה וזכאי להיות מעורב בהחלטות הקשורות לילדיו גם אם המשמורת בלעדית אצל ההורה האחר.
לשלילת אפוטרופסות מהורה השלכות מרחיקות לכת.
ההשלכות של שלילת אפוטרופסות מהורה
הורה שנשללה ממנו האפוטרופסות הוא למעשה חסר חובות וזכויות לגבי ילדיו. לא יוכל לקבל שום החלטה לגביהם ועמדתו לא תובא בחשבון.
ואילו ההורה בעל האפוטרופסות הבלעדית יהיה רשאי להחליט על כל העניינים הקשורים לקטינים כפי שנקבע בחוק בכשרות והאפוטרופסות.
אימתי תישלל אפוטרופסות מהורה?
מהטעם ששלילת אפוטרופסות טבעית מהורה הינה צעד קיצוני, בית המשפט ייעתר לבקשה שכזו לאחר שמיעת מומחים כגון עו"ס לסדרי דין, וכל מומחה אחר רלוונטי. הבקשה לשלילה תיעתר בנסיבות חריגות בלבד, כגון:
- הורה חולה – הורה שמצבו הבריאותי (פיזי, נפשי או קוגניטיבי) איננו מאפשר לו להיות אפוטרופוס על ילדו. לדוגמא: הורה שבעצמו מונה לו אפוטרופוס.
- נסיבות בהן ההורה הנבצר שוהה בחו"ל – כאשר אחד ההורים אינו נמצא דרך קבע בישראל, נבצר ממנו להגיע ארצה, או שמעולם לא ביקר בישראל ואין בכוונתו להגיע.
- נעדר – הורה שנעלם ומקום הימצאו איננו ידוע וזאת לאחר שנעשו מאמצים לאתרו. העדרו ו/או חוסר זמינותו של הורה חמורה עד כדי שהיא פוגעת בטובת הקטין ומונעת ניהול של חלק מענייניו.
- זהות ההורה אינה ידועה – רק הורה ידוע יכול לשמש כאפוטרופוס.
- הורה נוטש – הורה שנטש את הקטין ואיננו רוצה להיות מעורב בחייו: /ההורה אינו רשום ו/או אינו מכיר בקטין כילדו.
- הורה שאיננו מתפקד – רק לאחר שהוכח בבית המשפט כי ההורה אינו מתפקד וחוסר תפקודו פוגע בטובת הקטינים, הבקשה תיעתר.
- הורה פוגע – תישלל אפוטרופסות מהורה שרצח או ניסה לרצוח מי מבני המשפחה, ומהורה שאנס או ביצע מעשה סדום של קטין בתוך המשפחה.
כאמור, תביעה לשלילת אפוטרופסות, יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, ולאחר בדיקה קפדנית של הבקשה ייקבע האם להיעתר לבקשה במלואה או באופן חלקי (כלומר הגבלת האפוטרופסות, שלילה נקודתית) או לדחותה.
כאמור לעיל, בקשות לשלילת אפוטרופסות מהורה ייעתרו במקרי קיצון ובנסיבות מחמירות בלבד. יודגש כי אף אסירים שעברו עבירות פליליות חמורות, כל עוד העבירה אינה נוגעת באופן ישיר לילדים, לא תישלל מהם אפוטרופסותם. קרי: הורה שרצח אדם לא לעיני ילדיו ושלא קשור למשפחה, לא תישלל אפוטרופסותו אלא אם כן יוכחו שאר הפרמטרים לשלילה.
עשויים להיות מצבים נוספים בהם ימנה בית המשפט אפוטרופוס חיצוני לקטין, כגון:
שני הוריו של הקטין נפטרו, או שהוכרזו פסולי דין, או שהאפוטרופסות נשללה מהם לפי החוק, או שאינם מסוגלים למלא כלפי הקטין את חובותיהם או שהם נמנעים ללא סיבה סבירה מלמלא את חובותיהם.
תביעת אפוטרופסות לבגיר
תביעת אפוטרופסות לבגיר מוגשת במקרים בהם נדרש לסייע לאנשים שאינם מסוגלים לדאוג לענייניהם, ויש להגן עליהם מפני ניצול ופגיעה של אחרים, או מפני פגיעה שלהם בעצמם. אם מחמת מחלה או מגבלה משמעותית שאינה מאפשרת להם לקבל החלטות שקולות, אי כשירות קוגניטיבית; דמנציה, אלצהיימר, שיטיון וכד', חוסר יכולת לטפל בעניינים כלכליים ורפואיים וכן מסיבות נוספות ואחרות.
בקשה למינוי אפוטרופוס, להבדיל מייפוי כוח מתמשך, מוגשת במקרים רבים גם ללא הסכמת האדם, כאשר מומחה, בד"כ פסיכוגריאטר, קובע שהאדם אינו מסוגל לנהל את ענייניו מסיבה מנטלית או פיזית, ונותן חוות דעתו בנדון.
בית המשפט הוא זה שיכריע בבקשה למינוי אפוטרופוס, ואם הבקשה מתקבלת, ייבחן מהו היקף האפוטרופסות: האם למנות אפוטרופוס על כל תחומי חיי האדם, או אפוטרופוסות באופן חלקי לתחומים מסוימים כמו: גוף או רכוש. למותר לציין, כי האדם שמתמנה כאפוטרופוס חייב להסכים למינוי שכן מרגע המינוי יחולו עליו בעיקר חובות.
כמו כן, בית המשפט הוא זה שקובע האם למנות לאדם אפוטרופוס קבוע או אפוטרופוס זמני. האפוטרופוס שמתמנה יכול להיות בן משפחה או קרוב, ואם אין כזה, אז המדינה ממנה אפוטרופוס חיצוני שינהל את ענייניו של האדם, כגון עמותה או עורך דין המתמחה באפוטרופסות.
תהליך מינוי אפוטרופסות לוקח זמן, בית המשפט ימנה עו"ס שתערוך תסקיר. לכן הקדימו תרופה למכה וערכו ייפוי כח מתמשך על מנת לחסוך את כל הבירוקרטיה והזמן היקר (ראה פרק ייפוי כח מתמשך).
