ידועים בציבור

לא פעם אני נשאלת ע"י לקוחות האם אני נחשב/ת  כידוע/ה בציבור?

כמו נושאים אחרים בדיני המשפחה, התשובה לכך אינה חד משמעית, מורכבת ותלוית נסיבות ונתונים ספציפיים של בני הזוג. כמו כן, התשובה לכך נעוצה גם בהשקפת עולמו וערכיו של השופט הדן בתיק.

ראשית, ידועים בציבור הינם זוג שחי יחד והחליט לא להינשא מסיבותיו שלו בין מטעמים אידיאולוגיים / כלכליים / מניעות הלכתית ובין מסיבות אחרות, כאשר אף אחד מבני הזוג אינו נשוי לצד ג'. ( ניתן להכיר בנסיבות נדירות כידועים בציבור גם כאשר אחד הצדדים היה נשוי בנישואין "על הנייר").

יודגש כי כל האמור בפרק זה לעניין ידועים בציבור גבר ואישה, חל גם על זוגות חד מיניים.

עם הזמן והתפתחות הפסיקה נקבעו מבחנים להחלת הגדרת ידועים בציבור. יודגש שוב, כי ייתכן מצב בו אותם פרמטרים קיימים אצל שני זוגות שונים, האחד יכול שייכנס תחת הגדרת הידועים בציבור והשני לא.

בפסיקה נקבעו שני מבחני סף מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. שני זוגות העונים על אותם פרמטרים יכול וזוג אחד יוכר כידוע בציבור והשני ייחשב כזוג החי בדירה ללא הכרה כידועים בציבור.

המבחן הראשון של "חיי משפחה" מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה ומסירות מהם ניתן ללמוד שאלו קשרו את גורלם זה בזו. לעניין זה יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו או העדר המיסוד. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה מרכזית לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה".

המבחן השני הוא ניהול משק בית משותף שלא מבוסס מתוך צורך של נוחות וכדאיות כלכלית, אלא כפועל יוצא וטבעי  של המבחן הראשון "חיי המשפחה "המשותפים, כנהוג וכמקובל בין זוגות הדבקים אחד בשנייה וקשרו עצמם בקשר של גורל חיים.

 

הפסיקה כבר הכירה גם בזוגות שאינם חיים תחת אותה קורת גג כידועים בציבור. בית המשפט ייבחן את מכלול הנסיבות מדוע בני הזוג אינם חיים יחד באופן קבוע. לדוגמא: אחד מבני הזוג מאושפז באופן קבוע בגין מחלה. ייתכן שיוכרו כידועים בציבור על אף מגוריהם הנפרדים, ההכרעה תלויה במכלול הנסיבות.

מנגד, אף זוגות שהביאו ילדים משותפים יחד אין זה הכרח כי יוכרו כידועים בציבור, גם כאן ההכרעה תיקבע על סמך ממכלול הנסיבות של הזוג הספציפי.

 

לנוכח העובדה כי לא ניתן לגבש נוסחה אחידה ומדוייקת לשני היסודות "חיי משפחה" ו"ניהול משק בית משותף" שכן המרכיבים והתוכן הממלאים שני יסודות אלו שונים מזוג לזוג.

הפסיקה קבעה כי שאלת התקיימותם של מבחנים אלו ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים. דהיינו: כיצד ראו בני הזוג את עצמם ואת מערכת היחסים ביניהם. עוד נקבע, כי יש להיזהר מלהטיל על בני הזוג חובות שכלל לא העמידו לנגד עיניהם וכי קיימת אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך מבלי שהקשר יתגבש לקשר של ידועים בציבור.

להלן פרמטרים נוספים  אשר נקבעו בפסיקה לצורך הכרעה ביחסים שבין בני זוג כיחסי "ידועים בציבור":

  • מגורים משך שנים ארוכות תחת קורת גג אחת המשמשת להם מעון משותף, בה מעבירים עתותיהם לרבות ארוחות וסעודות משותפים.
  • בני זוג היוצאים ומבלים יחד, לבד ועם אחרים, נוסעים נסיעות משותפות לחו"ל, נפגשים עם מכרים ובני משפחה.
  • דואגים אחד למשנהו בין במימון ובין בביצוע מטלות הבית.
  • מביעים דאגה האחד לשני ולמצבו ולהבטחת שלומו ובריאותו.
  • שאלה נוספת שבית המשפט יבחן בקביעת היותם של בני זוג כידועים בציבור היא מדוע בחרו בני הזוג לא הינשא בין אם בנישואין כדת וכדין ובין אם בנישואים אזרחיים. הימנעות מחתונה ומיסוד הקשר באופן רשמי דורשת בחינה של בית המשפט האם הקשר בין בני הזוג היה כנה וכלל רצון לשיתוף  בניהם.

 

קביעת זוג כידועים בציבור אינה מקנה זכויות בנכסים שלא הייתה כלפיהם כוונת שיתוף. קרי; גם אם בני זוג חיים תחת משק בית משותף וכל האינדיקציות מעידות על כך שבני הזוג הם ידועים בציבור,  עדיין יש להוכיח כוונת שיתוף! הווה אומר כי לא ניתן לקבוע שהרכוש שרכש כל אחד מהם בנפרד הוא רכוש משותף שיחולק בניהם בחלקים שווים או ביחס כלשהו ללא הוכחה ספציפית לכוונת שיתוף כלפי הרכוש.

 

יודגש כי אין סטטוס בדין הישראלי הנקרא "ידועים בציבור", גם הכרזה על זוג כידוע בציבור אינה מעניקה מעמד כגון: נשוי / אלמן/ רווק. ההכרה בזוג כידוע בציבור מעניקה זכויות מסויימות כגון :סעד של קבלת פנסיה כאשר בן הזוג נפטר, זכאות לרשת אחד את השנייה, לערוך צוואה הדדית ועוד זכיות שונות.

עריכת הסכם חיים משותפים מאפשרת לבני זוג ידועים בציבור, לקבל וודאות משפטית באשר למערכת היחסים ביניהם ולעניין זה חשיבות רבה, בעיקר בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.

בהעדר הסכם, היה ובני הזוג נפרדים, חלוקת הרכוש ביניהם תיעשה על פי הלכת השיתוף: כל אחד מבני הזוג, יוכל לטעון לזכויות ברכושו של האחר, היה ויעמוד בנטל הראייה להוכיח, כי הייתה כוונת שיתוף באותו הנכס.

 

על מנת לצמצם באופן משמעותי מחלוקות עתידיות בדבר הגדרת בני הזוג כידועים בציבור או לא, המשטר הרכושי החל ביניהם ועניינים אחרים, מומלץ ביותר לערוך הסכם חיים משותפים המקביל לידידינו הסכם הממון. ועל כך ראה בפרק הסכם ממון ובפרק הסכם חיים משותפים.