הסכם חיים משותפים המכונה גם הסכם זוגיות או הסכם ממון, הינו הסכם שתכליתו להסדיר את מערכת היחסים של בני זוג החיים בזוגיות, ללא נישואין מכל סיבה שהיא, בין אידיאולוגית, בין מסיבות כלכליות, בין אם הם מנועים מלהינשא ובין מכל סיבה שהיא. ההסכם מסדיר את הנושאים הכרוכים בקשר הזוגי בין הצדדים בענייני רכוש, מזונות, זמני שהות הקטינים, ואת מעמד הצדדים האם הם רואים עצמם כידועים בציבור או לא.
זוגות נשואים, עליהם חל חוק יחסי ממון, העורכים הסכם ממון – יאשרו את ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני. זוגות ידועים בציבור החותמים על הסכם חיים משותפים אינם נדרשים לאשר את ההסכם בבית המשפט. ההסכם יקבל תוקף משפטי מחייב גם אם יאשרו אותו אצל נוטריון. לאישור ההסכם תכלית מהותית שכן הנוטריון או בית המשפט בוחנים כי בני הזוג הבינו את הוראות ההסכם והשלכותיו וכי חתמו עליו מרצון.
בני זוג המעוניינים בהסכם חיים משותפים ולהכריז על עצמם כידועים בציבור, צריכים להיות פנויים, קרי: שאף אחד מהם אינו נשוי לבן זוג אחר באותה העת. אם אחד מהם נשוי אין הם יכולים להיקרא "ידועים בציבור" (רק בנסיבות נדירות).
בהסכם חיים משותפים, הצדדים יכולים להצהיר על עצמם כידועים בציבור המנהלים משק בית משותף, ואז החוק יחיל את הלכת השיתוף שהינה יציר הפסיקה שנועד בדיוק לזוגות ידועים בציבור.
בני הזוג יכולים לקבוע בהסכם כי על אף מגוריהם המשותפים ועל אף שהם מנהלים משק בית בית משותף, הם אינם רוצים להכריז על עצמם כידועים בציבור וקובעים ביניהם איזה משטר רכושי יחול עליהם.
בני הזוג יכולים להצהיר איזה הסדר רכושי הם מחילים על עצמם ואף לפצל את ההסדר לגבי נכסים מסוימים.
ההסכם אמור לעגן בחובו הסדרים לסוגיות רכוש, זמני שהות, וככל שיש ילדים בתמונה אז לקבוע הסדרים לגבי כלכלתם, הסכם יסדיר גם סוגיית הפרידה – מהו מנגנון יישוב הסכסוך, דרכי ופרוצדורות הפרידה.
הסכם חיים משותפים אשר קיבל תוקף של פסק דין מבית המשפט, מהווה הוכחה רשמית עבור הרשויות (ביטוח לאומי, מקומות עבודה) הדורשות מבני הזוג אסמכתא לגבי זוגיות במשק בית משותף.
חשוב מאד שהסכם יהיה ערוך בקפידה ויכלול את כל הסוגיות והתרחישים העתידיים של בני הזוג הספציפיים ויתאים למידותיהם וזאת על מנת שההסכם לא ייפתח בעתיד.
חשיבות יתרה יש להסכם חיים משותפים, מהטעם שהגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה רחבה, תלויה לעיתים בהשקפת עולמו של השופט הדן בתיק, הפסיקה מאד רחבה וניתן להכליל בהגדרת ידועים בציבור מגוון רחב מאד של מערכות יחסים, גם כאלו שלא התכוונו מלכתחילה להגדיר עצמם כידועים בציבור אולם בעת הפרידה משתלם להם להיות "ידועים בציבור" ולעתור לזכויות כלכליות (ראה פרק "ידועים בציבור"). על כן, הסכם שיעגן את הקשר המשפטי בין בני הזוג החיים בזוגיות ללא נישואין, יכניס וודאות ויציבות ובוודאי ימנע סכסוכים מיותרים בעת פרידה.
מלבד הידע המשפטי של עורך ההסכם לו הוא נדרש, חייבת להיות לו רגישות יתרה, זהירות ויצירתיות לפתור את הקונפליקטים העולים בעת עריכת ההסכם, ולתת להם מענה ברגישות ובמקצועיות. על עורך ההסכם לשמור על מערכת היחסים בין בני הזוג שלא תיפגע חלילה מעצם עריכת ההסכם.
האם הסכם ממון שנערך בישראל תקף גם בחו"ל?
זוגות רבים מקבלים הצעה לרילוקשיין או מחליטים להגר. במידה וחתמתם על הסכם חיים משותפים חשוב ביותר לוודא כי המדינה המיועדת תכבד את ההסכם שנחתם בארץ אם תחליטו להיפרד. העניין סבוך עוד יותר לבני זוג ידועים בציבור מהטעם שלא כל מדינה מכירה בידועים בציבור כבעלי זכויות ומעמד.
ניתן לכלול בהסכם סעיף בו במפורש יצויין כי הדין הישראלי יחול על חלוקת הרכוש
בין בני הזוג. בחלק ממדינות העולם, ניתן לבצע הליך פרוצדורלי פשוט אשר יבטיח את תוקפו המשפטי של ההסכם שם. אם לא ניתן יהיה ליישם את ההסכם במדינה המיועדת, בני הזוג עלולים למצוא עצמם כפופים לדינים באותה המדינה ולהיות כפופים להסדר רכושי שלא התכוונו מלכתחילה ומשרת את האינטרס של בן הזוג המעוניין לא לקיים את הסכם החיים המשותפים שנחתם בישראל.
תוקפו של ההסכם במדינת היעד חשוב עוד יותר כאשר יש לצדדים או לאחד מהם נכסים / זכויות / עסקים במדינה זו מלבד רכוש בישראל.
חשוב לדעת!
הסכם חיים משותפים אינו חוסם את דרככם לערוך צוואה ובה לקבוע כי אתם מורישים את חלקכם לבן/ת הזוג למרות הסכמות אחרות בהסכם ביניכם.
זכרו – הסכם חיים משותפים כשמו כן הוא – נועד לחיים – לעת פרידה. צוואה – נועדה לאחר המוות. בהעדר צוואה – הסכם החיים המשותפים מגדיר את היקף העיזבון בלבד.
אם הינכם מעוניינים להגן על רכושכם גם לאחר המוות, ולא להורישו לבן/ בת הזוג, עליכם לערוך הסכם חיים משותפים וצוואה. ראה על כך פרק בנפרד הסכם ממון וצוואה – אימתי.
