הרכוש והנכסים של בני הזוג המתגרשים נחלקים לנכסים מוחשיים ונכסים לא מוחשיים. בין הנכסים המוחשיים שנצברו במהלך הנישואין ניתן לכלול בהם את דירת המגורים, חנות, דירות להשקעה, מגרשים וכד' בנוסף זכויות מוחשיות כגון: פנסיה, קרנות השתלמות וקופ"ג וזכויות סוציאליות אחרות. נכסים אלו בד"כ יחולקו בהתאם לנקבע בחוק יחסי ממון או הלכת השיתוף.
בגדר הנכסים הלא מוחשיים ניתן לכלול: פערי השתכרות בין הצדדים, מוניטין ונכסי קריירה. אלו נכסים פחות מדידים.
טענות לאיזון בהון האנושי, קרי; נכסי קריירה, מוניטין אישי ופערי השתכרות, נשמעות לעיתים כאשר יש בן זוג שהוא "שר החוץ" – פיתח קריירה והגיע להישגים מרשימים, ובן זוג שהוא "שר הפנים" – הקדיש את חייו לטיפוח הבית וגידול הילדים. לעיתים טענות אלו נשמעות גם כאשר שני בני הזוג עובדים, האחד משתכר שכר נאה והשני משתכר באופן משמעותי פחות ממנו. כך שבעת הפרידה ולאחר איזון הרכוש והזכויות בין הצדדים, ולאחר חישוב כמה יוותר בידי כל אחד מהצדדים (לאחר תשלומי מזונות וכד') ייתכן כי בן הזוג המוחלש יטען לתשלום נוסף מעבר לאיזון שנקבע בגין פערי השתכרות ובגין ההון האנושי שנצבר במהלך הנישואין.
איזונו של הפער ייתכן וייעשה בתשלום חד פעמי או בתשלומים עיתיים.
אך מהם בכלל נכסי קריירה, מוניטין אישי, כושר השתכרות וההון האנושי?
נכסי הקריירה או ההון האנושי הינם ההגדרה לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי של אדם הנובע מנכסים שאינם מוחשיים, בין היתר – מוניטין אישיים הבאים לידי ביטוי בהצלחה כלכלית כשכיר בכיר ו/או כעצמאי בעסק, תואר אקדמי, רישיון מקצועי (כגון: רו"ח, עו"ד, שמאי). כלומר מדובר ב"שוויו" של אדם כבעל מקצוע ולכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי שלו.
במרוצת הזמן התפתחה הפסיקה וקבעה כי נכסי קריירה הינם נכס בר איזון מקום בו ההתפתחות האישית של בן הזוג נעשתה רובה ככולה בתקופת הנישואים, ומתקיים פער השתכרות משמעותי בין בני הזוג.
הקושי והטענות שיבואו מנגד לעתירה לתשלומים בעבור פערי השתכרות הינם – כי לא לעולם חוסן, ואין אדם יודע אם גורלו הטוב ימשיך להאיר לו פנים, וכי ייתכן כי תוך זמן קצר המציאות תטפח על פניו ומצבו יורע, ובינתיים בן הזוג שילם עבור הפער בין הצדדים תשלום המשקף את "מצב טוב" לאורך שנים, ובפועל הפער כבר לא קיים והתבטל.
על כן, כאשר החלטת בית המשפט לפסוק תשלום בגין פערי השתכרות, נכון יותר הוא לקבוע תשלומים עיתיים שיהיו צמודים לפערים בין הצדדים בפועל. שכן אף אדם אינו יכול לחזות את העתיד. אף ייתכן כי בן הזוג המוחלש ישפר את מצבו והפערים יצטמצמו.
חשוב לציין כי לא תמיד בתי המשפט יתחשבו בנכסי קריירה לצורך חלוקת רכוש בין בני זוג. במקרים בהם בין בני הזוג פערים קטנים או במקרים בהם התפתחותו המקצועית של בן הזוג לא נעשתה הודות לוויתור מצד בן הזוג השני על הקריירה של עצמו, וכי בן הזוג התקדם גם הוא בחייו האישיים ופער ההשתכרות אינו מהותי, במקרים כאלו לא יחושבו נכסי קריירה והפערים בין הצדדים לא יבואו לידי ביטוי בהיבט הכספי. כך גם נכונים הדברים כאשר עסקינן בכישרון אישי מולד, שאין לבן הזוג השני כל תרומה בגינו (כמו למשל במקרה מתמטיקאי מחונן, אומן וכד').
ההלכה של הון אנושי ונכסי קריירה פותחה במיוחד למקרים בהם צד אחד – בדרך כלל האישה – ישבה בבית וגידלה את הילדים ולא עשתה מאומה למען פיתוח קריירה, ואילו הצד השני, התפתח מקצועית היטב והגיע להישגים שיש להם ביטוי כספי ולהצלחה כלכלית. על הפערים הללו מעוניין בית המשפט לפצות כדי שהצדדים יצאו שווים פחות או יותר מן הנישואין ויפתחו דרך וחיים חדשים מנקודת מוצא שווה ככל שהדבר ניתן ואפשרי.
חשוב לדעת לערוך אבחנה בין מוניטין עסקיים למוניטין אישיים:
כאמור לעיל, מוניטין הינו נכס בר איזון הן מכוח חוק יחסי ממון והן מכוח הלכת השיתוף. פסיקת בתי המשפט הכירה במוניטין עסקיים כנכס בר שיתוף/איזון אך לא הכירה במוניטין אישיים כנכס בר שיתוף /איזון.
דוגמאות להפרדה בין מוניו עסקיים לאישיים: רופא המנהל קליניקה מצליחה בעלת מוניטין אשר נבנה במהלך החיים המשותפים. בי המשפט ישום את שוויו של העסק כעסק פעיל ויביא בחשבון את המוניטין של המרפאה וישתף את בת הזוג במוניטין זה. אולם לא ישתף את בת הזוג במוניטין האישיים שהרופא צבר בגין כישוריו האישיים.
דוגמא נוספת – כאשר לא ניתן להפריד בין המוניטין לאדם עצמו. לדוגמא כדורגלן מצליח. הנכס המוחשי, המוניטין שלו הם כישוריו האישיים – רגליו, גופו ומוחו. מקום שלא ניתן להפריד בין הדברים ולמכור את המוניטין בנפרד מגופו של האדם – הרי שמוניטין זה ייחשב כמוניטין אישי שאינו מוכר כנכס בר איזון. כך שהעיקרון הנבחן הוא האם הכס שנצבר "המוניטין" הינו נכס שעובר לסוחר, אם התשובה חיובית הרי שקרוב לוודאי שהנכס יהיה בר איזון/שיתוף ואם התשובה שלילית אזי המוניטין ייחשב למוניטין אישי ולא יהיה בר איזון/שיתוף. יש להבחין בין המוניטין של העסק לבין כישוריו האישיים של האדם.
עוד במרוצת הזמן נקבע בפסיקה כי "אין כפל מבצעים", ואין אפשרות לקבל גם מזונות משקמים וגם נכסי קריירה/מוניטין אישי. הרציונל של פסק הדין הוא כי תשלום בכפל עשוי להטות את הכף לרעת אחת מבני הזוג והרי המטרה העיקרית היא יצירת שוויון ככל האפשר בין הצדדים היוצאים לחיים חדשים לאחר הגירושין.
