חוק יישוב סכסוך נולד למעשה בעקבות ריבוי סכסוכי המשפחה בישראל המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין. סכסוכי גירושין מלווים לא פעם בעצימות גבוהה של רגשות שליליים אחד כלפי השנייה, וגורמים להליכים המשפטיים להימשך מעבר לזמן סביר, ויוצרים נזק עצום לצדדים ולילדים. המחוקק ניסה לצמצם את העומס על בצי המשפט וכן ניסה לעודד את המתדיינים לסיים את הסכסוך מחוץ לכתליי הערכאות השיפוטיות.
לשם כך, המחוקק חוקק את החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה- 2014. הקובע כי לפני הגשת תביעה על התובע/ת להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. מטרת החוק לסייע לבני זוג אשר קיבלו החלטה להתגרש, להימנע מהתדיינויות בערכאות ולהגיע להסכמה בענייני הגירושין. עוד הוסיף המחוקק, תקנות לחוק : תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016.
במסגרת החוק, כל תובע/ת בסכסוך גירושין לפני הגשת תביעה לבית המשפט או לבית הדין הרבני חייב בהגשת בקשה ליישוב סכסוך.
במסגרת הבקשה יוזמנו הצדדים לארבע פגישות מהו"ת (מידע, הערכה ותיאום), אשר בהן ינסו בעלי המקצוע של יחידת הסיוע לעמוד על אופיו של הסכסוך בין בני הזוג. כלומר, על אילו מבין המחלוקות ניתן לגשר ולהגיע להסכמות, ואילו נקודות עניין נשארו בגדר מחלוקת. מטרת הפגישות לבחון האם ניתן לסיים את התיק בהסכמה, ולצמצם נקודות מחלוקת.
בפגישה הראשונה בני הזוג מתייצבים לבדם ללא עורך דין. לעורכי דין יאפשרו להצטרף מן הפגישה השנייה ואילך. רצוי ומומלץ לבני הזוג להגיע מיוצגים כל אחד עם עורך דין מטעמו, אשר יפעל לקידום משא ומתן, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח ויחתרו לחתימה על הסכם גירושין.
זוג אינו חייב להגיע לכל ארבע הפגישות, ויכול להודיע בהודעה לערכאה השיפוטית כי ניסיונות הגעה להבנות לא עלו יפה והם מבקשים לסגור את התיק.
במקרה כזה, התיק ייסגר 60 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
האפשרות להגשת הודעה על סיום הליך יישוב סכסוך יכול להתבצע בכל פגישה, לאו דווקא בראשונה.
וההיפך, הצדדים יכולים להודיע לערכאה השיפוטית כי הם מצויים במו"מ ומבקשים הארכה של זמן לסגירת התיק (מעבר ל60 יום שבחוק) בכדי לתת הזדמנות אמיתית להידברות ביניהם. בקשה זו נקראת "בקשה מוסכמת להארכת תקופת עיכוב הליכים". המו"מ יכול להתנהל באופן פרטי, אן חובה לקיימו ביחידת הסיוע.
הזמנה לפגישת מהו"ת ביחידת הסיוע דינה כהזמנה לדיון בבית המשפט / בית הדין הרבני. חלה חובה על שני הצדדים להגיע לפגישה זו. צד להליך אשר לא יגיע לפגישת מהו"ת חשוף לחיוב בהוצאות.
מהי תקופת עיכוב הליכים?
מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך נספרים 60 ימים בהם לא ניתן לאף צד להגיש תביעות. זוהי תקופת עיכוב ההליכים. מטרת תקופה זו לתת הזדמנות אמיתית למו"מ בין הצדדים.
כאמור לעיל, ניתן לבקש בהסכמה להאריך את התקופה. ניתן לבקש זאת אף מספר פעמים והערכאות השיפוטיות נענות בברכה לבקשות אלו.
בתקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש אך ורק בקשות ספציפיות המנויות בחוק שמטרתן לתת סעד זמני דחוף, או סעד לשמירת המצב הקיים. בקשות / תביעות אחרות תידחנה.
בתום תקופת עיכוב ההליכים, נספרים 15 ימים נוספים בהם הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי לבחור להיכן להגיש את תביעתו – לבית המשפט או לבית הדין הרבני. אם לא הגיש תביעות, אזי בתום ה15 יום – רשאי הצד השני להגיש גם הוא תביעות לאיזו ערכאה שייבחר.
מאז נכנס החוק לתוקף, עלה באופן משמעותי מספר הזוגות המסיימים את הסכסוך ביניהם מחוץ לערכאות השיפוטיות. בין אם באמצעות יחידת הסיוע, בין אם באמצעות גישור פרטי. הצדדים מודעים לכך כי ממילא יישלחו לנהל מו"מ לפני ההליכים המשפטיים ולעיתים אף אם מלכתחילה לא חשבו כי יוכלו לתקשר ביניהם ולצלוח מו"מ, הופתעו לטובה וסיימו את ההליך בשלום.
סיום הליך בהסכם יעיל הן בפן הכלכלי והן בפן הרגשי – כולם יוצאים מורווחים, במיוחד אם ישנם ילדים מעורבים.
פנו לעו"ד שינהל לכם את ההליך ברגישות, תוך שמירה על האינטרסים שלכם, על ההסכם להיות צופה פני עתיד ומותאם לנסיבות הספציפיות של אותה משפחה.
